קלסטרופוביה - פחד ממקומות סגורים
האם ניתן להתגבר על קלסטרופוביה, כמה זמן לוקח תהליך של טיפול בקלסטרופוביה ומדוע חשוב להתחיל לטפל בפחד ממקומות סגורים מוקדם ככל האפשר? כל זאת ועוד במדריך הבא.
פחד ממקומות סגורים מקשה על חייהם של אנשים רבים ברחבי העולם
פחדים וחרדות יכולים לתקוף כל אחד מדי פעם, אך לרוב אנחנו מצליחים להתגבר על החשש ולא נותנים לו להשתלט עלינו. יש חרדות ופוביות שעליהן אנשים מתקשים להתגבר, והן עלולות לפגוע בתפקוד שלהם ולגרום להם לוותר על פעילויות או להיערך בהתאם.
פוביה יכולה להיות ממצבים, מחפצים, מבעלי חיים ועוד, וגורמת לפחד קיצוני לא רציונלי, אך עבור מי שסובל מכך מדובר בפחד שמשבש את החיים. כיוון שהאדם יודע שהוא מפחד ממושא החרדה, הוא עסוק בהימנעות מהגעה למצב בו יפגוש בו, והדבר פוגע באיכות החיים שלו.
ישנם סוגים של פוביות, בהן פחד מסיטואציות חברתיות, פחד ספציפי מבעלי חיים מסוימים, פחד משהייה במקומות ציבוריים או המוניים (אגורפוביה), פחד מטיסה, מאובייקט מסוים ועוד. פחד ממקומות סגורים זו פוביה ספציפית נפוצה.
אדם שפוחד ממקומות סגורים יתקשה להיכנס למעלית, לטוס במטוס, להיכנס לאולם צפוף ומלא אנשים או אפילו לעבור בדיקת הדמיה המצריכה שהייה בחלל צפוף, כמו MRI. ואכן, לפני ביצוע בדיקה שכזו אחת השאלות שעליהן מתבקש המטופל לענות היא האם יש לו פוביה ממקומות סגורים או צפופים.
מה זה קלסטרופוביה?
קלסטרופוביה היא פוביה (בעת) משהייה במקומות קטנים, פחד ממקומות סגורים או צפופים, הגורמת לסובלים מהחרדה לחשוש מאיבוד שליטה, מתחושה שהמקום סוגר עליהם, מחוסר יכולת לברוח מהר בעת הצורך, והתחושה היא של מחנק, המוביל לתסמינים גופניים, רגשיים ומחשבתיים.
ישנם לא מעט אנשים הסובלים מהחרדה בדרגות חומרה שונות, חלקם סובלים מאגורפוביה, שהיא סוג מסוים ודומה של חרדה ממקומות המוניים או ממצבים שעלולים להצריך בריחה מהירה וקבלת עזרה.
למעשה, קלסטרופוביה יכולה להשפיע בצורות שונות, אף על פי שהיא מוגדרת כפוביה קלה. היא יכולה להשפיע על ההתנהגות של הסובלים ממנה, שינסו להימנע ככל האפשר מהגעה למקומות המעוררים את הפוביה. גם כניסה לבריכה ציבורית, צלילה מתחת למים, נסיעה בקרון רכבת, שהייה בחדר המתנה יכולים להיות מאתגרים עבור מי שסובל מחרדה ממקומות סגורים.
איך כדאי להתמודד תסמינים של קלסטרופוביה?
התגובה למצבים המעוררים פוביה ממקומות סגורים כוללת תסמינים מסוגים שונים:
• תסמינים גופניים – מי שסובל מקלסטרופוביה עלול לחוות בעת שהייה במקומות סגורים תסמינים גופניים כמו הזעה, קוצר נשימה, נשימה מהירה, יובש בפה, סחרחורת, בחילה, חולשה ברגליים, רעידות, דופק מואץ וכאבים בחזה. ישנם אנשים העלולים לחשוב שהם חווים התקף לב בשל תחושת הלחץ בחזה במצבים אלה. הגוף מגיב באופן ישיר לתחושות המצוקה הנפשית, ועל ידי אימוץ שיטות שונות של הרגעה, נשימות איטיות ועמוקות ניתן להפחית את התסמינים הללו.
• תסמינים רגשיים ומחשבתיים – תחושת ניתוק, מתח, קושי לחשוב ולהתרכז, לעיתים גם קושי להבין את הנעשה בשל ההתמקדות בפחד ממקומות סגורים, הצפה של רגשות בעקבות שינויים הורמונליים בעקבות הפחד ועוד. האדם עשוי להגיב במקרה של חרדה כאילו הוא מצוי במצב של סכנה, להגיע למצב של סטרס, לחוות התקף פאניקה, מחשבות לא הגיוניות על סכנה, מחשבות על איבוד שליטה, על מוות, עד כדי הרגשה של איבוד הכרה.
ההמלצה הראשונית במקרים של קלסטרופוביה היא להימנע ככל האפשר מסיטואציות המביאות את החרדה לידי פעולה, אך לא תמיד ניתן להימנע מבדיקות רפואיות, מטיסות לצורכי בילוי ועבודה, מכניסה למעליות, לחדרים קטנים וצפופים ועוד.
ההימנעות משהייה במקומות סגורים או צפופים יכולה לפגוע באיכות החיים של האדם, להפריע לו בביצוע עבודתו, להפריע לקידומו בקריירה ולהקשות על חייו ולפעמים גם על חיי בני משפחתו. כיוון שמדובר בפוביה קלה יחסית, מומלץ לטפל בקלסטרופוביה במקום לנסות להימנע מלהגיע למצבים המעוררים אותה.
הגורמים השונים שמובילים אנשים לפתח פחד ממקומות סגורים או צפופים
הגורמים למצבי קלסטרופוביה יכולים להיות מגוונים, חלקם יכולים להתפתח מסיבות שונות, חלקם הם גנטיים ואחרים יכולים להיות תוצאה של טראומות עבר. ייתכן שהמטופל עבר אירוע מפחיד המתקשר לשהייה במקום סגור או למחסור באוויר.
ייתכן שהסיבה היא דבר כלשהו שמפריע לאדם, אך במקומות סגורים או במקומות שבהם אין לו יכולת לצאת ולשלוט במצב, החרדה מתגברת ולא בהכרח מדובר על אירוע טראומטי. ייתכן שיש נטייה גנטית כשמדובר בפחד ממקומות סגורים או צפופים. הסיכוי לפתח הפרעת חרדה כזו במשפחה שבה זה קיים גדול יותר.
ייתכן שהחרדה ממקומות סגורים, המופיעה לרוב כבר בגיל צעיר, אינה קשורה לעיוות מחשבתי או לטראומה כלשהי בהיסטוריה, אבל יש לה קשר למנגנון אבולוציוני שנועד להגן על האדם מפני סכנה או איומים גופניים. מבחינה אבולוציונית, האדם בטוח יותר במקומות שבהם הוא יכול להיות בשליטה, להימלט ולא להילכד. כמו כן, ייתכן שישנה בעיה בתפיסת המרחב או שהפוביה קשורה לתרופות כלשהן המעלות את רמות הסטרס.
איזה טיפול בקלסטרופוביה נחשב למומלץ ביותר כיום?
טיפול בגישה התנהגותית – הטיפול היעיל ביותר בקלסטרופוביה, כפי שמומלץ במקרים של חרדות ופוביות, הוא טיפול ממוקד קוגניטיבי התנהגותי (CBT), המתמקד בשינוי התגובה למחשבה או לטריגר המעוותים את התפיסה. החשש בקלסטרופוביה אינו רציונלי, ולכן הטיפול הממוקד מיועד להבין את המחשבות המובילות לכך ולשנות את התגובה תוך שליטה במחשבה והתמודדות.
בטיפול זה לומדים מיומנויות קוגניטיביות לשליטה, ובהדרגה חושפים את המטופל לגורם המפחיד באופן הדרגתי, כך שהוא לומד לסגל שליטה בתגובות לפוביה. טיפול CBT נחשב לטיפול מוצלח בפחד ממקומות סגורים, והוא מצליח להביא לשיפור וליכולת להתמודד עם פחדים ולהחזיר את השליטה במצבים אלה.
טיפול בגישה דינמית – על פי הניסיון הטיפולי, סוג זה פחות מתאים במקרים של מטופל קלסטרופובי. בסוג זה של חרדה יש חשיבות גדולה לתרגול של פעולות רציונליות ממוקדות כשמרגישים בחרדה כדי לנטרל את השפעתה.