חרדות קשות
האם ניתן להתגבר על חרדות קשות, כמה זמן לוקח תהליך של טיפול בחרדות קשות ומדוע חשוב להתחיל לטפל בחרדה קשה מוקדם ככל האפשר? כל זאת ועוד במדריך הבא.
ההבדל בין חרדה רגילה ובין חרדות קשות
חרדות קשות הן למעשה חרדות אשר נחשבות לחמורות יותר מהחרדות ה"רגילות", כשהחומרה שלהן יכולה להתבטא במספר אופנים:
* תדירות החרדה – מפני שחרדה "רגילה" מתבטאת לרוב עקב טריגר מסוים, ייתכן שהסובל ממנה יחווה תסמינים לעיתים רחוקות. עם זאת, חרדות שצצות באופן חוזר ונשנה בתדירות גבוהה, מסמנות על התפתחות של חרדה קשה – בין אם מדובר בחשיפה מרובה לטריגר יחיד או בתגובתיות לטריגרים רבים.
* עוצמת החרדה – בזמן שלחרדה "רגילה" ישנם תסמינים גופניים ורגשיים לא נעימים, לחרדות קשות יש תסמינים מוגברים שמהווים כשלעצמם גורם לחץ. לדוגמה, בחרדה רגילה יכול להופיע לחץ קל בחזה, ובחרדה קשה התסמין יתפתח לכדי תעוקת נשימה ואף עילפון. תגובה קיצונית זו כשלעצמה מעוררת חרדה ומשמרת אותה.
* משך החרדה – בעוד שחרדה "רגילה" יכולה להימשך מספר דקות בודדות, חרדות קשות יכולות להיות ממושכות הרבה יותר, להימשך אף שעות ארוכות ולכלול מספר התקפי חרדה רצופים.
כפי שניתן לראות, חרדות קשות משבשות מאוד את אורח חייו של הסובל מהן, ועל כן הטיפול בהן חשוב, דחוף והכרחי.
הפרעת פאניקה כדוגמה לחרדה קשה
כאשר אדם חווה מספר התקפי חרדה נקודתיים בעלי עוצמה גבוהה, הוא לעיתים יאובחן כסובל מהפרעת פאניקה.
הייחוד של הפרעת פאניקה הוא בביטוי של התנהגות קיצונית ולא פרופורציונלית באופן יחסי, מה שלמעשה פוגע בתפקוד הבסיסי של אותו אדם, במקרים מסוימים עד לכדי אפשרות פגיעה בעצמו או באחרים.
התבטאויות של הפרעת פאניקה יכולות להיות צרחות, בכי, אובדן שליטה, רעד המטלטל את הגוף, התנהגות כפייתית או אובססיבית החוזרת על עצמה (למשל סיבובים במקום), התנהגות אובדנית והתנהגות אלימה כלפי הסביבה.
דבר נוסף שעלול להתרחש כחלק מהפרעת פאניקה, היא תופעת דה-פרסונליזציה של הסובל מהחרדה, כלומר התנתקות מעצמו ומאישיותו. זה קורה מפני שהחרדה הקשה כה עמוקה ותסמיניה כה קיצוניים, עד שהאדם מאבד שליטה וכבר לא מרגיש כמו עצמו.
החרדה מחרדות קשות: תסמינים לחרדה מתמשכת וחרדת ציפייה
במקרים רבים של חרדות קשות, חומרת התסמינים, התדירות או משך ההתקף מובילים לכך שהאדם שסובל מהן כבר יתחיל לפתח חשש מהחרדה עצמה, או מהצורך להתמודד איתה כשהוא לא יהיה מוכן.
האירוניה במקרה זה היא שאין מקור שמציף את החרדה הזו באופן פתאומי, ולכן החרדה היא כמעט תמידית. זה אומר שהיא מתרחשת פעמים רבות, אפילו יותר מהחרדה הקשה עצמה.
יש הקוראים לחרדה זו "חרדה מתמשכת", ובאותה קטגוריה קיימת גם "חרדת ציפייה" שקשורה אף היא לאירוע עתידי שעלול לקרות או לא לקרות בהקשר של החרדה.
חרדת הציפייה היא מפני השלכות עתידיות של הסיטואציה הספציפית. למשל אם כתוצאה מהתקף החרדה הסובבים אותי באותו הרגע יחשבו עליי דברים רעים, אני ארגיש מבוכה והשפלה, אני אחווה נזק גופני או פגיעה אחרת – ומכאן מגיעה החרדה.
אם כך, בזמן שחרדת ציפייה היא מפני האירוע המסוים שעתיד להתרחש ולעורר חרדה – החרדה המתמשכת היא מפני ההתקף עצמו של החרדה שאולי עתיד לבוא, בכל הקשר, ואין לדעת מתי או כיצד הוא יתבטא.
חרדות קשות מאוד: 6 תסמינים שיעזרו לכם לזהות אותן
להלן מספר תסמינים שיעזרו לכם לזהות מצבים של חרדות קשות מאוד:
1. רעידות מוגברות בידיים וברגליים, כולל עקצוצים או נמלול
2. תעוקת נשימה בריאות ובחזה, לפעמים עד כדי עילפון
3. הזעה מרובה, כולל גלי חום או קור וצמרמורות
4. סחרחורת, תחושה של שיתוק או של רפיון וחולשה
5. פעימות לב מוגברות ומואצות
6. בחילה חזקה מאוד, לרבות שלשולים או הקאות
חשוב לציין שחלק מהתסמינים שלעיל מאפיינים גם חרדות רגילות, אך כשהם עוצמתיים או בתדירות גבוהה יותר – הם מאפיינים את החרדות הקשות. כמו כן, שילובים רבים של התסמינים יכולים להיות חלק מהפרעת פאניקה.
תגובה הישרדותית: ההיגיון שמאחורי החרדה הקשה
פעמים רבות מגדירים חרדה כתגובה לפחד אי-רציונלי, אך האמת היא שמבחינת הגוף, תגובתו כלפי החרדה הקשה היא רציונלית מאוד.
חרדות קשות נובעות פעמים רבות ממחשבות דאוגות, לחץ ומועקה. כאשר המוח מפעיל את אזורי המצוקה בגוף, התגובה שהגוף מעורר היא בבחינת "הילחם, קפא או ברח" – תגובה אשר טבועה בנו וחיונית להישרדותנו.
חשבו על אדם שחש כי הוא טובע בים, גם אם אינו יודע כלל לשחות וגם כשכמעט ואין לו אוויר לנשימה, גפיו יפרפרו עד למצב שהוא ינסה להגיע אל פני המים. הגוף משדר תגובה בלתי רצונית של מלחמה על החיים.
במצב של חרדה קשה, הגוף מעורר את אותן מערכות הישרדותיות בגוף והן משקיעות את כל האנרגיה שלהן כדי להימלט מהסכנה, תוך שמערכות גופניות אחרות שאינן נדרשות באופן מיידי נזנחות. כך לדוגמה ניתן להסביר בחילות, שלשולים והקאות בזמן חרדה – משום שלא מוזרם די דם ואנרגיה למערכת העיכול בעת לחץ.
אף שהחרדה היא הגיונית מבחינת הגוף – לעיתים קרובות היא אינה פרופורציונלית. דאגה כשלעצמה היא גורם חיוני והגיוני להישרדותנו (איפה היינו אם לא היינו דואגים לחגור חגורה ברכב או להסתכל ימינה ושמאלה בעת חציית כביש?) אך כשהיא מציפה, טורדנית ואובססיבית, גם כשאין סכנה מיידית, היא בעלת השפעה הרסנית.
השלכות של חרדות קשות על חיי היום יום
בשל תדירותן ועוצמתן של הפרעות חרדה קשות, ההשלכות על איכות חייו של הסובל מהן דורשות התמודדות לא פשוטה כלל. מכיוון שפעמים רבות חרדה מוסתרת ואינה מדוברת, הניסיון לא "להיתפס" ברגע החולשה יכול לגרור הימנעות רבה מכל סיטואציה שעלולה לעורר חרדה.
בצורה זו, הסובלים מחרדות קשות למעשה מצויים תחת מגבלות תמידיות המונעות מהם לחיות את החיים בצורה נינוחה, חופשית ומאושרת.
באופן ספציפי, בהתאם לחרדה הקשה – ההימנעות יכולה להיות מסיטואציות חברתיות, מנהיגה, מטיסות, ממקומות סגורים, ממקומות פתוחים, מחושך, ממפגש עם חיות, מעמידה מול קהל ועוד.
כמו כן, כפי שקורה אצל הסובלים מחרדה מתמשכת או מחרדת הציפייה כפי שתוארו קודם לכן, ההימנעות היא רחבה אף יותר משום שקיים תמיד החשש שהחרדה תתפרץ ברגע לא מתאים, מה שגורם להסתגרות רבה, התבודדות, ריחוק מאנשים ואי יצירת מערכות יחסים מעמיקות.
השלכות נוספות של חרדה הנמשכת לאורך זמן הן בריאותיות וכתוצאה ישירה מתוך הסימפטומים הגופניים: בעיות במערכת העיכול, בעיות בלחץ הדם, קשיי שינה ועוד.
טיפול בחרדות קשות: שילוב בין מספר שיטות
כפי שצוין, לעומת חרדה רגילה שלא בהכרח משפיעה באופן הרסני על אורח חייו של הסובל ממנה, לחרדות קשות ישנן השפעות משמעותיות על היום יום של הסובל מהן – ולכן הטיפול בהן אינו סובל דיחוי.
שלוש שיטות הטיפול הנפוצות בחרדות קשות הן:
1. סדרת טיפולים פסיכולוגיים ודרכם איתור המקור שעורר את החרדה מלכתחילה, תוך ניסיון להתחקות אחר אירועי עבר שממשיכים להשפיע, להטריד את המטופל ולעורר את חרדותיו כל פעם מחדש.
2. טיפול תרופתי המשלב כדורים שתפקידם העלאת רמות הסרוטונין המופרשות כדי להפחית דיכאון ומחשבות שליליות, יחד עם כדורים שתפקידם להרגיע את הגוף באופן פיזיולוגי ולאזן את מערכות הגוף בזמן סטרס.
3. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) שבו בונים תוכנית טיפולית ספציפית עבור המטופל, תוך זיהוי הטריגרים המעוררים את החרדה בהווה ורכישת כלים שיאפשרו התמודדות שגרתית בעת חשיפה לטריגר.
אף שמחקרים מעודדים את השימוש בשיטה השלישית – טיפולי CBT – ומראים כי היא היעילה ביותר, במקרים של טיפול בחרדות קשות לרוב יידרש שילוב בין השיטות. חשוב להבין שגם תהליך טיפולי אפקטיבי כמו ה-CBT יהיה קשה ומורכב ליישום כשהגוף מצוי במגננות חזקות כל כך כמו במקרה של התקף חרדה קשה.
בצורה זו ניתן לנקוט בתחילת התהליך בטיפול תרופתי שמאזן באופן זמני את התגובות הקיצוניות של הגוף, ובכך לשפר את האפקטיביות של טיפול ה-CBT. הגוף יהיה נינוח ורגוע, גם אם באופן מלאכותי, ויהיה ניתן להתפנות רגשית ומחשבתית להטמעת הכלים היישומיים בשגרה שיאפשרו בהמשך, ללא תלות בתרופות, להגיע לאיזון רגשי ולהתמודדות מיטבית יותר עם החרדות הקשות.