פחד ממחטים
האם ניתן להתגבר על פחד ממחטים, כמה זמן לוקח תהליך של טיפול בחרדת מחטים ומדוע חשוב להתחיל לטפל בפוביה ממחטים מוקדם ככל האפשר? כל זאת ועוד במדריך הבא.
האם פחד ממחטים, בדיקות דם וחיסונים הוא מנת חלקם של ילדים בלבד?
אנשים רבים אינם אוהבים לראות מזרק עם מחט מתקרב אליהם, וזה לגמרי מובן. זריקה או בדיקת דם כרוכות באי נעימות כלשהי, אך רוב האנשים מצליחים להתגבר על הפחד ממחטים ולעבור פרוצדורות רפואיות שונות במהלך חייהם. יש טיפולי שיניים הכוללים אלחוש מקומי בזריקה, יש חיסונים ובדיקות דם ואנשים נדרשים לעשות זאת במהלך חייהם מפעם לפעם.
אנשים מבוגרים מודעים לכאב הקצר שלפעמים דרוש כדי לקבל טיפול רפואי ומתגברים על החשש. אך יש אחוז מסוים באוכלוסייה שעבורו מדובר בפחד גדול ובלתי נשלט, אשר גורם להם לתגובות רגשיות וגם גופניות. חרדת מחטים (טריפנופוביה) גורמת לאותם אנשים להימנע מלקבל טיפול רפואי בגלל החשש מזריקה או מדקירה.
פחד ממחטים בקרב ילדים הוא דבר ידוע, אך ישנה פוביה ממחטים בעוצמה חזקה יותר, והיא אינה מנת חלקם של ילדים בלבד. יש לא מעט מבוגרים החוששים מזריקות וממחטים ומשתדלים להימנע מלהגיע למרפאות ולבתי חולים. החרדה ממחטים עלולה לגרום להימנעות מטיפולים רפואיים, מחיסונים ומבדיקות, דבר שיכול להוביל לסיכון גבוה יותר ולחשיפה למחלות, אשר יצריכו טיפול רפואי שממנו הם כה פוחדים.
מהי השכיחות של פחד ממחטים באוכלוסייה הבוגרת?
הפחד מזריקות, שפעמים רבות מתחיל בילדות, ממשיך עם המבוגר בגלל סיבות שונות והופך לחרדה של ממש עד כדי תגובות פיזיות חסרות שליטה ואף התעלפויות. לפי הערכות, יש כעשרה אחוזים מהאוכלוסייה הבוגרת שסובלים מפחד ממחטים, ובתקופה שבה הרפואה מתקדמת ויש שלל חיסונים, כולל חיסוני הקורונה, קיימת עלייה בפנייה לסיוע בנושא זה, לגבי ילדים ומבוגרים כאחד.
כשילדים חוששים מדקירת מחט זה נשמע לכולנו הגיוני וצפוי, אך ממבוגרים יש ציפייה שהם יתגברו על החרדה ויצליחו להביא את עצמם לראות את היתרון בפעולות הרפואיות ופחות את התהליך הלא נעים. מצבים אלה יכולים לקרות במהלך חיסוני שגרה, בבדיקות רפואיות, בהריונות, בתהליך הלידה ועוד.
כיצד מתבטאת פוביה ממחטים וזריקות?
לפוביה ממחטים ישנם סימפטומים שונים שיכולים להופיע אצל הסובלים ממנה, אך לא כולם בהכרח יופיעו אצל כל האנשים. הפחד מזריקות יכול להתבטא בנדודי שינה, סחרחורות, חרדה לקראת טיפול רפואי או זריקה, התקף חרדה, לחץ דם גבוה, דופק מהיר, איבוד שליטה ועד התעלפות למראה מזרק או דימום.
אדם הסובל מחרדת מחטים (טריפנופוביה) רואה בעיני רוחו שלל תסריטי אימה הקשורים למחטים ולהשפעת חומר הזריקה ועלול לסרב לקבל טיפול. פחד ממחטים פעמים רבות קשור גם לפחד מדם, והתסמינים הללו יכולים להופיע גם כשאדם נחשף לדימום או לפציעה שלו או של מישהו אחר.
מה גורם לאנשים לחוש חרדה ממחטים?
הסיבות לחרדה ממחטים יכולות להיות שונות: ישנו פחד אבולוציוני מפני כאב ומפני חדירה של עצם כלשהו לתוך הגוף, ישנן גם סיבות הקשורות לילדות, לזיכרונות כואבים ואף להתנהגות ההורים בעבר. כמו כן, קיים יסוד גנטי של חרדה כללית העלול להעלות את ההסתברות לחרדה כזו.
ילדים שחוו כאב כתוצאה מטיפול רפואי יכולים לפתח פחד מזריקות גם בבגרותם, ויש אף סיבות הקשורות להתנהגות חרדתית של ההורים שהשפיעה על הילדים והנציחה את הפחד לאורך השנים. יכולות להיות סיבות שנעוצות בצפייה בסרטים או במקרים מציאותיים שבהם נעשה שימוש בזריקות ובמחטים שגרם סבל וכאב.
מדוע ילדים נמצאים בסיכון מוגבר לחוות חרדת מחטים?
ילדים נוטים לחשוש מטיפול רפואי ואפילו מבדיקה פשוטה אצל רופא בגלל חוסר ידיעה של התהליך ובשל הפחד מאדם לא מוכר הנוגע בהם.
להורים יש השפעה על ההתמודדות של הילדים ועל התיווך הנעשה במפגש עם גורמי רפואה ותהליכים רפואיים, וניתן לסייע להם במקרה של פחד מתמשך ממחטים, בדיקות דם וחיסונים.
איך אפשר להתגבר על פחד ממחטים?
כשמדובר על ילדים החרדים ממזרקים, אפשר לעזור להם על ידי חשיפה הדרגתית של תמונות או אביזרי משחק של רופאים ולשחק איתם, וכך להראות שהכלים האלה אינם מפחידים ונועדו לריפוי. ככל שניתן אפשר להשתמש במשחת אלחוש מקומי לפני פרוצדורה רפואית הכוללת דקירה, וכך להפחית את הכאב, גם כשמדובר במבוגרים החוששים ממחטים.
כדי לטפל בחרדה עצמה יש שיטות מגוונות שנועדו להרגיע, כמו מדיטציה, דמיון מודרך, היפנוזה ועוד. ישנם טיפולים המיועדים לסייע במקרים של טיפול בחרדות ופוביות מסוגים שונים, ובהם גם להתגבר על פחד ממחטים.
איך לא לפחד מבדיקת דם או מחיסון?
טיפול דינאמי – טיפול פסיכולוגי מעמיק המיועד לזהות את מקור הפוביה ממחטים ולנטרל את השפעתו על ההווה ובכך להביא לריפוי. לעיתים יש לפוביות מקורות בילדות ולפעמים הם אגורים בתת־מודע והאדם אינו רואה את ההקשר. הטיפול מנסה לחשוף את אותן טראומות ואותם זיכרונות חבויים ורגשות מודחקים המשפיעים על חיי המטופל וגורמים לו סבל. אותם רגשות או אירועים שמשפיעים על נפשו של המטופל מעובדים מחדש, כך שהשפעתם לא תהיה שלילית.
טיפול בחשיפה ומניעת תגובה (ERP) – מאפשר למטופל להיחשף בהדרגה לגורם הפחד שלו, תוך תרגול שליטה על התחושות והתגובות שגורמת לו החשיפה. המטופל לומד טכניקות ליישום דפוסי תגובה אחרים כשהוא מזהה את ההשפעה של מושא הפחד בעת החשיפה. באופן זה הגוף מתרגל בהדרגה לחשיפה ולתגובה רגועה יותר ויותר עד שההשפעה הופכת למינורית או נעלמת.
טיפול ממוקד קוגניטיבי התנהגותי (CBT) – מאפשר סיוע נקודתי ויעיל בפחד ממחטים. טיפול זה ניתן על ידי מטפלים רגשיים המסייעים למטופל לזהות את התגובות, דפוסי ההתנהגות והפרשנות לאירועים ולמושא החרדה הספציפי בעת שהם מתרחשים. המטופל לומד כלים ויכולות להימנע מהתגובה המזיקה ובמקומה לאמץ דפוסי תגובה ומחשבה מועילים יותר.
טיפול באמצעות טכניקת ביופידבק – טיפול המאפשר ניטור של התגובות הגופניות בעת החשיפה למושא הפוביה והצגתן בצורה ויזואלית. המטופל לומד טכניקות של הרגעה שאותן הוא מיישם במהלך הטיפול, כשהוא מחובר לחיישנים בקצות אצבעותיו שעוקבים אחר הנתונים ומציגים אותם. בעת שהמטופל נחשף לגורם החרדה, המדדים מוצגים, כך שהמטופל יכול לראות את ההשפעה הגופנית של הפחד ממחטים, ובתוך כך לומד להרגיע ולהפחית את עוצמת ההשפעה של גורם החרדה. לאורך זמן המטופל יוכל לבצע זאת באופן עצמאי בכל פעם שייחשף לגורם הפוביה.
טיפול באמצעות תרופות – במקביל לטיפול הרגשי ולאימון לתגובה חלופית, ניתן להיעזר בתרופות לזמן קצוב שיסייעו להצלחת הטיפול בחרדת מחטים. מדובר בתרופות נוגדות חרדה מסוגים שונים או בתרופות נוגדות דיכאון.