התקף חרדה או פאניקה
האם ניתן להתגבר על התקף חרדה, כמה זמן לוקח תהליך של טיפול בהתקפי חרדה ומדוע חשוב להתחיל לטפל בהתקפי פאניקה מוקדם ככל האפשר? כל זאת ועוד במדריך הבא.
מה זה התקף חרדה?
התקף חרדה מאופיין בהתפרצות פתאומית של פחד עז ועוצמתי, המלווה בסימפטומים פיזיולוגיים וכמו כן גם בסימפטומים רגשיים נוספים. הוא מתרחש בעקבות הפעלה של המערכת הסימפתטית, שהיא תת-מערכת של מערכת העצבים האוטונומית, במטרה להתמודד עם איום חיצוני. אנשים שחווים אותו לראשונה עשויים להרגיש שהם משתגעים, עוברים התמוטטות עצבים או התקף לב. הפחד הקיצוני שנחווה בעת התקף פאניקה איננו פרופורציונאלי לסיטואציה האובייקטיבית, ועשוי לנבוע ללא כל קשר למה שמתרחש בה בפועל.
התקפי חרדה יכולים להופיע באופן חד פעמי, נקודתי ומבודד, ויכולים להופיע לעיתים קרובות. כאשר התקפי פאניקה מתרחשים בתדירות גבוהה, יכול להיות שמדובר בהפרעת אימה או בהפרעת חרדה אחרת, כמו הפרעת חרדה מוכללת (GAD). התקף חרדה יחיד הוא לאו דווקא סיבה לדאגה, אך חיים מלאי-דאגה וחרדה או התרחשות תדירה של התקפי חרדה קשים בהחלט מצריכים בחינה ובדיקה. לשם כך ישנם טיפולים יעילים בהפרעות חרדה, לרבות הפרעת פאניקה, כמו טיפול CBT, טיפול דינמי וטיפול תרופתי.
התקף חרדה – 11 תסמינים וסימפטומים נפוצים
למצב של התקף חרדה יש סימפטומים פיזיולוגיים ורגשיים. אלו הם התסמינים הנפוצים ביותר של התקף פאניקה:
1. פחד עז, חרדה עוצמתית ומצוקה רגשית
2. תחושה שדבר נורא עומד להתרחש
3. פחד מאיבוד שליטה, שיגעון, התקף לב או מוות
4. דיסוציאציה – ניתוק
5. כאבים בחזה
6. עלייה חדה בקצב פעימות הלב ובקצב הנשימה
7. קוצר נשימה
8. תחושת חנק
9. סחרחורת
10. הזעה
11. הפרעות בתפקוד מערכת העיכול, כמו שלשול, בחילה וכאבי בטן
מה גורם להתרחשותם של התקפי חרדה קשים?
מספר גורמים עלולים להוביל להתרחשותם של התקפי חרדה קשים. אלו הם כמה מהגורמים הנפוצים ביותר:
• היסטוריה משפחתית – ישנו מרכיב גנטי להפרעות חרדה והתרחשות תדירה של התקפי חרדה.
• גורם סביבתי – אנשים שהוריהם התנהגו באופן חרדתי וזהיר במיוחד, ותפסו את העולם כמאיים, נמצאים בסיכון מוגבר לחוות התקף פאניקה.
• שינויים בחיים – התרחשות שינויים משמעותיים בחיים, כמו אובדן של אדם קרוב, גירושין ופיטורין, מעלה את הסיכוי לחוות התקף חרדה.
• בריאות נפשית – אנשים המתמודדים עם הפרעות חרדה, כמו הפרעת אימה והפרעת OCD, והפרעות נפשיות נוספות, כמו הפרעת דיכאון קליני, נמצאים בסיכון מוגבר לחוות התקפי פאניקה קשים.
התקף פאניקה – 5 השלכות וסיבוכים אפשריים
לרצף של התקפי חרדה קשים המתרחשים בתדירות גבוהה יכולים להיות מספר השלכות וסיבוכים משמעותיים מאוד. אלו הם כמה מהעיקריים שבהם:
1. הפרעת פאניקה / אגורפוביה – אנשים שחוו התקף פאניקה עשויים לפתח חרדה אדירה מפני הסיכוי לחוות התקף חרדה נוסף, ובפרט חרדה מלחוות התקפי פאניקה במקומות מסוימים. כתוצאה מכך עלול להיווצר דפוס של הימנעות מהגעה ושהייה במקומות מסוימים, ובפרט מקומות ציבוריים. במקרים קשים במיוחד החרדה מפני התרחשות של התקף חרדה נוסף עשויה להוביל להימנעות מוחלטת מיציאה מהבית.
2. פוביות ספציפיות – התקפי פאניקה קשים עשויים להוביל להתפתחות של פוביות ספציפיות, כמו פחד מנהיגה או פחד ממקומות סגורים.
3. פגיעה ברווחה ובתפקוד – חרדה מתמשכת והתרחשות תדירה של התקפי חרדה קשים פוגעות בתפקוד בעבודה ובלימודים, מפריעות לקיומן התקין של מערכות יחסים ומובילות להימנעות מסיטואציות חברתיות. זאת בנוסף לפגיעה משמעותית ברווחה האישית ובבריאות הנפשית.
4. התמכרות לחומרים ממכרים – כאמצעי להפחתת החרדה, האנשים המתמודדים איתה עשויים להשתמש באלכוהול, סמים ואוכל בשביל להקל על התסמינים ולחוש רגיעה חלקית. השימוש המוגזם עשוי להוביל גם להתמכרות.
5. בעיות כלכליות – התקפי חרדה מתמשכים עלולים לפגוע גם בפן הכלכלי וליצור בעיות כלכליות, וזאת עקב ירידה כללית בתפקוד, ובפרט בתפקוד התעסוקתי, ועקב התנהגות בזבזנית שמטרתה להקל על הרגשות השליליים.
מה ההבדל בין התקף חרדה להתקף פאניקה?
התקף חרדה והתקף פאניקה הם 2 שמות שונים לאותו הדבר, ואפשר להשתמש בשניהם בשביל לתאר התפרצות של פחד אדיר, שאיננו שייך להתרחשות האובייקטיבית במציאות, ומעורר מגוון של סימפטומים גופניים ורגשיים.
כן יש להבדיל בין התקף חרדה או התקף פאניקה לבין הפרעת אימה, שהיא הפרעת חרדה המאופיינת בהופעת התקפי חרדה בתדירות גבוהה וחשש מהפוטנציאל לחוות התקפי פאניקה נוספים. הפרעת אימה עם אגורפוביה כוללת גם הימנעות מסיטואציות ומקומות שנתפסים ככאלו שעשויים להוביל להישנות התקפי חרדה קשים נוספים.
שיטות טיפול בהתקפי חרדה קשים
ברוב המקרים, טיפול בהתקפי חרדה מתבסס על שילוב בין טיפול רגשי לבין טיפול תרופתי. אלו הטיפולים הטובים ביותר בהתקפי פאניקה:
• טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) – טיפול מצוין בהפרעות חרדה וגם בהפרעות רגשיות נוספות, כמו דיכאון והפרעות אכילה. זהו טיפול קצר-מועד, אפקטיבי וממוקד. במהלכו המטופל לומד לאתר ולזהות דפוסי חשיבה שליליים שבהם הוא דוגל, ומובילים אותו לפתח וליישם דפוסי התנהגות מזיקים, שרק מחמירים את החרדה ומקבעים אותה כחוויה שגרתית. לאחר זיהוי הדפוסים, המטפל עוזר למטופל להבין שדפוסים אלו לא מדויקים, לא נחוצים וגם מזיקים. לבסוף המטפל והמטופל מחליטים על דפוסים חדשים ופרודוקטיביים, והמטופל לומד ליישם אותם בשגרת חייו באופן הדרגתי. בנוסף לכך הוא רוכש טכניקות וכלים שיסייעו לו לווסת את הרגשות שלו, להפחית את מפלס החרדה ולהתמודד עם התקף חרדה באופן יעיל.
• טיפול דינמי – טיפול ארוך ועמוק, שחותר להבין את הסיבה השורשית להישנותם של התקפי הפאניקה. המטפל מיישם טכניקות שמטרתן להציף תכנים חבויים ובלתי-מודעים מנפשו של המטופל, כמו זיכרונות טראומטיים ורגשות מודחקים, שמעצבים את חווייתו, התנהגותו ומחשבותיו של המטופל. לאחר גילוי המודעות לתכנים אלו, המטפל מסייע למטופל לעבד אותם במטרה להקהות את ההשפעה שלהם ואת הרגשות הנלווים לאותם התכנים. כך ניתן לפתור את הבעיה שבבסיס הפרעת החרדה ו/או התקפי החרדה ולמנוע את התרחשותם.
• טיפול תרופתי – פעמים רבות נהוג לשלב יחד עם הטיפול הרגשי גם טיפול תרופתי בהתקפי חרדה קשים. האופציה הנפוצה ביותר היא של שימוש בתרופות נוגדות-דיכאון ממשפחת ה-SSRI, שמעכבות את ספיגתו החוזרת של המוליך העצבי הקרוי סרוטונין, וכך מעלות את ריכוזו במוח. הסרוטונין קשור לוויסות רגשי, עיבוד מידע, מצב-רוח ורגשות כמו חרדה ודיכאון, לכן באמצעות תרופות אלו ניתן להפחית סימפטומים של חרדה ולשפר את מצב-הרוח. אופציה נוספת היא שימוש לטווח קצר בתרופות נוגדות-חרדה כמו אלו ממשפחת הבנזודיאזפינים. בשביל להתמודד עם התסמינים הפיזיולוגיים של התקפי הפאניקה ניתן להשתמש גם בתרופות מסוג חוסמי-בטא.
איך מטפלים בהתקף חרדה מתמשך?
אם אתם חוששים מהתרחשותו של התקף חרדה מתמשך, הטכניקות והרעיונות הבאים יעזרו לכם להתמודד עם התקף פאניקה במידה והוא מתרחש:
• אם אתם מרגישים שהתקף חרדה נמצא בדרכו לתוך החוויה והמודעות שלכם – קחו נשימות עמוקות ואיטיות. מלאו את חלל הבטן באוויר, ספרו עד 3 ושחררו את האוויר. עשו זאת עד שאתם חשים רגיעה והנשימה שלכם הופכת לסדירה.
• כדאי לתרגל מדיטציה ומיינדפולנס בשגרה. ניתן לעשות זאת במשך מספר דקות בכל יום. תרגולים אלו מקרקעים ומרגיעים. הם עוזרים לנקות את השכל ממחשבות טורדניות ומסייעים להשקיט את הרגשות. הם משפרים את הרווחה ואת הבריאות הנפשית ותורמים גם לתפקוד הקוגניטיבי. הם מקטינים את הסיכוי לחוות התקף חרדה נוסף ועוזרים לעצור ולהשקיט אותו כשהוא מתרחש.
• הזכירו לעצמכם שהתקף פאניקה חולף לרוב תוך מספר דקות. גם אם אתם מרגישים שאתם הולכים להשתגע או למות – זה לא באמת המצב. זוהי החרדה שמדברת ומעוותת את החשיבה.
• כדאי לנסות לקבל את התחושות והרגשות הקשים והמציפים כשהם מופיעים, ולא להילחם בהם או לנסות להסיח בכח את הדעת. התנגדות לחרדה פעמים רבות רק מנציחה אותה. אם לא תנסו להילחם בחרדה, תוכלו להפנים שזהו בסך הכל רגש עצמתי שחולף כלעומת שבא – ושאתם לא באמת נמצאים בסכנה. כך תגבירו את יכולת הוויסות הרגשי ותחזירו לעצמכם תחושה של שליטה עצמית.