פוביות
האם ניתן להתגבר על פוביות, כמה זמן לוקח תהליך של טיפול בפוביות ומדוע חשוב להתחיל לטפל בפוביה מוקדם ככל האפשר? כל זאת ועוד במדריך הבא.
מה זה פוביה?
פוביה היא פחד מוגזם, לא פרופורציונאלי ולא רציונאלי מחפץ, מקום או סיטואציה. אדם שמתמודד עם פוביה ספציפית יעשה ככל שביכולתו להימנע ממפגש עם מושא הפחד שלו. כשהוא פוגש אותו, הוא מתמלא בפחד אדיר ומשתק ויכול לחוות גם התקף חרדה. עצם הציפייה לפגוש אותו או הפוטנציאל לפגוש אותו מעוררים חרדה משמעותית. האדם מבין שהתגובה שלו מוגזמת, אך לרוב הוא מרגיש שהוא חסר שליטה עליה. פחדים אלו מפריעים לתפקוד ופוגעים ברווחה ובמערכות היחסים.
תסמינים של סוגי פוביות נפוצות דומים מאוד לתסמינים של הפרעות חרדה, וכוללים כאבים בחזה, חנק בגרון, עלייה בקצב הלב, תחושה שדבר נורא עומד להתרחש, קשיי נשימה – ועוד. ישנן דרכים רבות לטפל בכל סוגי הפוביות. הטיפול מתבסס בעיקר על טיפול רגשי, כמו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), טיפול חשיפה ומניעת תגובה (ERP), טיפול בביופידבק וטיפול דינמי. בחלק מהמקרים ניתן לשקול גם טיפול תרופתי, ובמיוחד כשמדובר בחרדה קשה שפוגעת באופן נרחב בתפקוד.
אילו תסמינים חווים אנשים המתמודדים עם פוביות?
אמנם ישנן פוביות נפוצות רבות, ומספר סוגי פוביות, אך לכולן יש תסמינים דומים עד-מאוד, ואלו הם המרכזיים והנפוצים שבהם:
• חרדה, פאניקה והתקפי חרדה
• חנק בגרון וקשיי נשימה
• נשימה מהירה ושטחית
• עלייה בקצב הלב
• תחושה של איבוד או חוסר שליטה
• חרדת מוות
• כאבים בחזה
• גלי חום או לחילופין צמרמורת
• רעד בגוף
• הזעה
• פרפרים בבטן
• יובש בפה
• בחילה
• שינויים בתפקוד מערכת העיכול
4 גורמים המובילים להתפתחות פוביה ספציפית
פוביה ספציפית יכולה להתפתח הודות למספר גורמים, כמו גם חוויה טראומטית, השפעה סביבתית, גנטיקה ופגיעה מוחית:
1. גנטיקה – אנשים בעלי קרובי משפחה מדרגת קרבה ראשונה שמתמודדים עם הפרעת חרדה נמצאים בסיכון מוגבר לפתח פוביות נפוצות.
2. חוויה טראומטית – פעמים רבות חוויה טראומטית עשויה להוביל להתפתחות פוביה. לצורך הדוגמא, אירוע נשיכה על ידי כלב בילדות עשוי להוביל להתפתחות פוביה בגיל מאוחר יותר או מיד לאחר האירוע.
3. השפעה סביבתית – ילדים שהוריהם חוששים לצורך הדוגמא מעכבישים, עשויים לרכוש את אותם דפוסי החשיבה ודפוסי ההתנהגות בעצמם.
4. זעזוע מוח – אנשים שעברו פגיעה מוחית טראומטית נמצאים בסיכון מוגבר לפתח פוביה.
סוגי פוביות נפוצות בישראל
את סוגי הפוביות השונות ניתן לחלק ל-2 סוגים עיקריים:
• פוביות ספציפיות – פחד מחפצים, מצבים, סיטואציות ותפקודים מסוימים מאוד, כמו אופידיופוביה – פחד מנחשים, ואקרופוביה – פחד גבהים.
• הפרעות חרדה – פוביות רחבות יותר, שאינן ממוקדות באובייקט מסוים או בסיטואציה אחת ספציפית, כמו אגורפוביה ופוביה חברתית.
את הפוביות הספציפיות ניתן לחלק לתת-סוגים נוספים, ואלו הם:
• פוביות הקשורות לבעלי חיים – כמו אופידיופוביה – פחד מנחשים, סינופוביה – פחד מכלבים, וארכנופוביה – פחד מעכבישים.
• פוביות הקשורות לבריאות ולפציעות – כמו טריפנופוביה – פחד ממחטים, והמטופוביה – פחד מדם.
• פוביות הקשורות לסיטואציות מסוימות – כמו קלסטרופוביה – פחד משהייה במקומות סגורים, וגלוסופוביה – פחד קהל.
• פוביות הקשורות לסביבה – כמו אגורפוביה – פחד משהייה לבד בסביבה החיצונית, ואקרופוביה – פחד גבהים.
רשימת פוביות נפוצות באוכלוסייה הכללית
רשימת הפוביות ארוכה מאוד וכוללת עשרות רבות של פוביות שונות. להלן כמה מסוגי הפוביות המרכזיות והנפוצות ביותר באוכלוסייה הכללית:
• אגורפוביה – פחד משהייה לבד במקום ממנו קשה להימלט או במקום בו אולי לא תהיה גישה לעזרה במצב חירום. כמו כן, גם פחד מהאפשרות לחוות התקף חרדה או לחילופין לחוות מבוכה בעת שהייה במקומות אלו, שיכולים להיות מקומות פתוחים, מקומות סגורים ומקומות הומי-אדם.
• קלסטרופוביה – פחד משהייה במקומות סגורים, צרים או צפופים. אלו יכולים להיות חדרים, מעליות, כלי-רכב, מנהרות – ועוד.
• פוביה חברתית – פחד מסיטואציות חברתיות, שגורם להימנעות משהייה במקומות ואירועים הכוללים אנשים נוספים. אנשים המתמודדים עם פוביה זאת חוששים שייבחנו, יישפטו או יושפלו בפני ובידי אחרים.
• ארכנופוביה – פחד מעכבישים המתעורר בעת צפייה או בעת מגע עם עכבישים. עצם המחשבה שעכביש עשוי להימצא בסמיכות מעוררת חרדה והימנעות.
• אקרופוביה – פחד גבהים, אשר נחווה גם כשאדם הסובל מהפוביה לא נמצא כלל במקום גבוה. הימצאות במקום שנתפס כגבוה מדי עשויה לפתח התקף חרדה.
• סינופוביה – פחד מכלבים, שמשמעותו פחד מתקיפה של כלב או פחד לחלות בכלבת בעקבות נשיכה של כלב.
• טריפנופוביה – פחד מזריקות ומחטים, שעשוי להוביל להימנעות מקבלת טיפולים רפואיים הכרחיים.
5 שיטות טיפול בפוביות שכדאי לכם להכיר
ישנם מספר טיפולים שונים בתכלית שמתאימים עבור טיפול בפוביות מסוגים שונים. להלן כמה מהאופציות הטובות ביותר בכל הקשור לטיפול בפוביות נפוצות:
1. חשיפה ומניעת תגובה (ERP) – טיפול שחושף את המטופל למושא הפחד שלו באופן הדרגתי, תוך שהוא נמנע מיישום דפוסים קומפולסיביים ומנגנוני הגנה והתמודדות עם אותו הפחד. המטפל או המטפלת מזהים את התגובות הקומפולסיביות שמיועדות להפחית מעוצמת הרגש השלילי ומדריכים את המטופל להימנע מיישומן בעת החשיפה. כך הוא מתרגל אט-אט לתחושת הפחד והיא שוככת בהדרגה.
2. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) – טיפול יעיל מאוד בפוביות והפרעות חרדה. במהלכו המטופל לומד לאתר פרשנויות אישיות ודפוסי חשיבה שאינם מייצגים נכונה את המציאות ואינם מדויקים, וגורמים להתפתחותם של דפוסי התנהגות מזיקים. לאחר זיהוי הדפוסים, המטופל לומד לשחרר אותם ולסגל במקומם דפוסים מועילים ובריאים, תוך חשיפה הדרגתית למושא הפחד ויישום הדפוסים החדשים או הימנעות מיישום דפוסי ההתנהגות הישנים.
3. טיפול דינמי – טיפול פסיכולוגי ששואף להבין מהו המקור לפוביה, וכך לעקור אותה מן השורש. המטפל עושה זאת תוך שימוש בטכניקות שעוזרות לו לחשוף תכנים בלתי-מודעים מנפשו של המטופל. תכנים אלו כוללים גם טראומות ורגשות וזיכרונות מודחקים, שאמנם לא נמצאים באזור המודע, אך כן משפיעים על חיי המטופל במידה רבה. לאחר חשיפת תכנים אלו, המטפל עוזר למטופל להכיר בהם, לקבל אותם ולעבד אותם מבחינה רגשית, וכך לשחרר אותם ולהשתחרר מהשפעתם. לאחר שחרור ההשפעה, ניתן להיפטר לרוב גם מהפוביה.
4. טיפול בביופידבק – טיפול ייחודי וחווייתי שמתאים מאוד עבור טיפול בפוביות ובחרדות. במהלכו מחוברים חיישנים לקצות אצבעותיו של המטופל, ובעת שהוא נחשף למושא הפחד, חיישנים אלו משדרים למחשב מדדים ונתונים אובייקטיביים אודות התגובה הגופנית והנפשית שלו אליו. המחשב מקבל את המידע ומציג אותו בצורה ויזואלית. המטופל חוזה במידע המוצג על המסך ומשמש לו כתמונת ראי למצבו הגופני-נפשי, שמשתנה במהלך הטיפול, ובמקביל רוכש טכניקות להרגעה והרפיה לצורך השגת שליטה בתגובות והפחתת החרדה. הטיפול עוזר למטופל להבין שהוא מסוגל לשלוט ולהשפיע על תגובות פיזיולוגיות ורגשיות שנתפסות לעיתים כאוטומטיות. בכל טיפול הוא משכלל את יכולת השליטה העצמית והיכולת לווסת את התגובה שלו למושא החרדה, עד שהוא מסוגל לעשות זאת גם מחוץ למסגרת הטיפול.
5. טיפול תרופתי – אפשרות נוספת היא לרשום טיפול תרופתי לזמן קצר, המבוסס על תרופות נוגדות-חרדה ממשפחת הבנזודיאזפינים, כמו קלונקס, ואליום, ואבן וקסנקס. תרופות אלו ממכרות מאוד ועשויות לעורר תסמיני גמילה קשים, לכן יש ליטול אותן לתקופה קצרה וממוקדת בלבד. כשיש צורך בטיפול תרופתי ארוך-טווח, ניתן לרשום תרופות נוגדות-דיכאון ממשפחת ה-SSRI, שיעילות גם בטיפול בחרדה, כמו פרוזאק, סרוקסט וציפרלקס.