חרדת נטישה
האם ניתן להתגבר על חרדת נטישה, כמה זמן לוקח תהליך של טיפול בחרדת נטישה ומדוע חשוב להתחיל לטפל בפחד נטישה מוקדם ככל האפשר? כל זאת ועוד במדריך הבא.
הפרעת חרדת פרידה עלולה להיות קשה ועוצמתית ביותר
רוב התינוקות והילדים יתמודדו עם חרדת נטישה. במרבית המקרים אין סיבה לדאגה, מכיוון שחרדה זו מהווה חלק מההתפתחות התקינה שלהם, ותחלוף לבדה עד לגיל 3 לכל המאוחר. לעיתים החרדה מתמשכת מעבר לכך, וגולשת לשלב התפתחותי שאינו תואם אותה ואינו אמור לכלול חרדת נטישה אצל ילדים. לעיתים החרדה קשה ועוצמתית במיוחד ומפריעה במידה ניכרת לרווחה ולתפקוד. במצבים שכאלו יכול להיות שמדובר בהפרעת חרדת פרידה.
חרדת פרידה יכולה להופיע גם בקרב מתבגרים ומבוגרים, אך מצב זה נדיר יותר. כשהוא מופיע, התסמינים שלו דומים לאלו המופיעים אצל ילדים בעלי פחד נטישה. פעמים רבות חרדת נטישה אצל מבוגרים מהווה חלק מהפרעת חרדה מוכללת (GAD) או לחילופין נובעת מסוגיות אישיות כמו חוסר ביטחון עצמי ודימוי עצמי נמוך. לרוב היא עוסקת בחשש מסיומה האפשרי של מערכת יחסים זוגית-רומנטית. באופן זה חרדת נטישה אצל מבוגרים פוגעת ברווחה האישית ובמערכות היחסים שלהם. כדאי לגשת לטיפול רגשי במטרה לפתור את הסוגיה בהקדם ולא להתיר לה לפגוע בתפקוד.
חרדת נטישה – תסמינים של פחד נטישה
אלו הם התסמינים העיקריים של חרדת נטישה, הקרויה גם הפרעת חרדת פרידה:
• לחץ וחרדה הנובעים מפרידה זמנית מאדם קרוב או מהבית או מציפייה לקראת הפרידה
• חשש מוגזם ממחלה או לחילופין מאובדן ומוות של אדם קרוב
• חשש שיקרה דבר-מה קיצוני, כמו חטיפה או תאונה, שיגרום לפרידה מהורה או מאדם קרוב
• ביעותי לילה העוסקים בפרידה
• סירוב לעזוב את הבית
• קושי להיות לבד בבית ללא אדם קרוב
• הופעת כאבי בטן וכאבי ראש בעת חשיבה על אפשרות הפרידה
• סירוב ללכת לישון הרחק מהאדם הקרוב או שלא בנוכחותו
על מנת לאבחן את ההפרעה באופן רשמי, על תסמינים אלו להופיע במשך 6 שבועות או יותר אצל מבוגרים ו-4 שבועות או יותר אצל ילדים ומתבגרים. תנאי נוסף הוא פגיעה משמעותית ברווחה האישית או בתפקוד בלפחות תחום אחד בחיים. לבסוף, ניתן לאבחן הפרעת חרדת נטישה במידה ואי-אפשר להסביר טוב יותר את התסמינים המדוברים באמצעות הפרעה נפשית אחרת, מצב רפואי או אחת מתסמונות הספקטרום האוטיסטי.
חרדת נטישה אצל ילדים או בני נוער
ילדים עם הפרעת חרדת נטישה עשויים להתנגד או לחילופין לסרב להישאר לבד, ללכת לבית הספר, ללכת לבית של חבר או קרוב משפחה אחר או לישון ללא נוכחות ההורה. הם יסבלו מביעותי לילה הכוללים מוטיב חוזר של פרידה כפויה.
פעמים רבות ילדים עם פחד נטישה יפגינו התנהגות תלותית במיוחד וידרשו תשומת לב מתמשכת. כל מחשבה על פרידה או פרידה בפועל יציפו בהם רגשות של מצוקה, חרדה, עצב, דימוי עצמי נמוך, חוסר ביטחון בקשר וחוסר ביטחון באהבת ההורה.
חרדת נטישה במבוגרים או בבגרות
חרדת נטישה מופיעה בקרב מבוגרים במיוחד סביב נושא של מערכות יחסים זוגיות-רומנטיות. היא עשויה להופיע בתור פחד מדחייה או פחד מוגזם מפרידה וסיום הקשר. חרדת נטישה אצל מבוגרים מעוררת אצלם מחשבות חוזרות ונשנות בנוגע לנטישה אפשרית. היא עשויה להוביל להתנהגות תלותית או לחילופין לחשש מהתקרבות לפרטנר הזוגי.
מבוגרים בעלי הפרעת חרדת פרידה עשויים מצד אחד לדחות את הפרטנר ומצד שני למשוך אותו אליהם. התנהגויות אלו מובילות להתפתחות קונפליקטים ולקשיים משמעותיים בזוגיות, מעוררים תחושה של חוסר יציבות, מפתחים נטייה להטיל אשמה על האחר ומעוררים מחנק בקרב הפרטנר.
5 דרכי טיפול בחרדת נטישה שיכולות לעזור גם לכם ולמשפחתכם
קיימים מספר טיפולים רגשיים ממוקדים לטיפול בהפרעת חרדת פרידה. כשמדובר בטיפול בילדים ובמתבגרים, נהוג להשתמש גם בהדרכת הורים. להלן מידע מפורט יותר אודות דרכי טיפול בחרדת נטישה:
1. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) – טיפול יעיל בחרדות, כולל בחרדת פרידה. הוא מתאים לטיפול בילדים בוגרים דים, במתבגרים ובמבוגרים. הטיפול שואף לאתר את דפוסי החשיבה שבהם דוגל המטופל ואשר גורמים לו לפתח את החרדה ולפתח דפוסי התנהגות ודפוסי הימנעות שמנציחים אותה. לאחר זיהוי הדפוסים, מטפל CBT או מטפלת CBT עוזרים למטופל לערער עליהם ולהבין שהם מזיקים ולא מדויקים, ומסייעים לו לשחרר אותם. לאחר מכן הם עוזרים לו לסגל דפוסים חדשים ומקדמים, וליישם אותם תוך חשיפה הדרגתית לפחד ותוך שימוש בטכניקות להרגעה עצמית.
2. טיפול דינמי קצר-מועד – טיפול דינמי הוא טיפול ארוך, אך ישנה גם שיטה ממוקדת וקצרת-מועד לטיפול זה, שכוללת לרוב עד כ-30 פגישות. הטיפול מתמקד בבעיה ספציפית וחותר לפתרונה בעזרת מעורבות אקטיבית של המטפל והמטופל. המטפל או המטפלת ישאפו לחשוף תכנים בלתי-מודעים מנפשו של המטופל, לרבות חוויות וזיכרונות טראומטיים ורגשות מודחקים, במטרה לעבד אותם באופן מועיל ולפתור את הסוגיה העומדת בבסיס חרדת הנטישה, ובאופן זה לפתור גם את ההפרעה עצמה.
3. הדרכת הורים – כשמדובר בתהליך של טיפול בחרדת נטישה אצל ילדים או בני נוער, נהוג לשלב גם שלב של הדרכת הורים. מדריכת הורים מקצועית תוכל להדריך את ההורים כיצד לנהוג במטרה לצמצם את פחד הנטישה של ילדם ובשביל שלא להנציח אותה או לתת לה מקום בחיי המשפחה. ההורים מצידם יוכלו לספק לה מידע בנוגע לתועלת הטיפול הפרטני בילד או במתבגר ככל שהוא מתקדם.
4. טיפול משפחתי – במפגשי הטיפול המשפחתי לוקחים חלק פעיל המטופל או המטופלת ובני משפחה נוספים, ובפרט ההורים. למשפחה יש השפעה גדולה על רווחתם ותפקודם של כל אחד מבניה, לכן שילובם של בני משפחה נוספים בטיפול נמצא כיעיל במקרים רבים, ובפרט כשמדובר במצב של חרדת נטישה מאנשים קרובים, כמו למשל ההורים. במידה וישנן סוגיות בלתי-פתורות או בעיות בתקשורת בין הצדדים, טיפול משפחתי יוכל לטפל גם בהן.
5. טיפול תרופתי – ניתן לטפל במצבים חמורים יותר של חרדת פרידה באמצעות טיפול באחת מתרופות משפחת ה-SSRI, להן יכולת לשפר את מצב-הרוח ולהפחית תסמינים של חרדה ודיכאון. אפשרות נוספת עבור טיפול בחרדות היא להשתמש למשך תקופה קצרה בתרופות נוגדות-חרדה ממשפחת הבנזודיאזפינים, כמו קסנקס, ואליום וקלונקס.
איך להתמודד עם חרדת נטישה אצל ילדים?
הפרעת חרדת נטישה אצל ילדים היא סוגיה מאתגרת לילדים ולהורים כאחד. בשביל לצלוח את התהליך כמה שיותר מהר וכמה שיותר טוב, נסו ליישם את העצות הבאות בשגרה:
• כדאי לתרגל את הפרידה מהילד ולעשות זאת באופן הדרגתי. עם הזמן ניתן להעלות את משך הפרידה ואת המרחק הגיאוגרפי שלה.
• מומלץ שהפרידה תהיה מהירה ולא ממושכת – כל התעכבות רק מקשה על הפרידה.
• מומלץ לשמור על עקביות ולבצע את אותו ריטואל פרידה בכל יום באופן קבוע ובאותו הזמן. עקביות מקלה על התהליך, מפחיתה בעוצמת הרגשות השליליים, בונה אמון ועוזרת לילד להתרגל לפרידה ולעצמאות.
• לאחר שנפרדים ביום נתון – נפרדים עד לשעה המיועדת לפגישה מחודשת. משמעות הדבר היא שלא כדאי לבוא במיוחד בשביל לבדוק מהו מצבו של הילד או כיצד הוא מרגיש, אחרת חרדת הנטישה רק תתגבר ותהליך ההתגברות עליה יתארך. כדאי להבטיח לילד מתי תחזרו ולהקפיד לחזור באותה השעה – לא לפני-כן וכמובן שעדיף גם שלא לאחר-מכן עד שחרדת הנטישה תתפוגג.