חרדות אצל ילדים
האם ניתן להתגבר על חרדות אצל ילדים, כמה זמן לוקח תהליך של טיפול בחרדות אצל ילדים ומדוע חשוב להתחיל לטפל בהפרעות חרדה אצל ילדים מוקדם ככל האפשר? כל זאת ועוד במדריך הבא.
האם חרדות אצל ילדים נמשכות גם בבגרות?
נהוג לשייך את הרגש הזה למתבגרים ולמבוגרים, אך גם ילדים מתמודדים עם חרדה. ילדים בגיל הרך מתמודדים לרוב עם חרדת נטישה, שתוביל אותם להיות תלותיים מהרגיל ולבכות כשהם נמצאים בנפרד מהוריהם. ילדים עשויים לפתח גם פוביות שונות, כמו פחד מחרקים, פחד גבהים, פחד ממים, פחד מחשיכה – ועוד. הן חרדת נטישה והן הפוביות הללו לרוב מתפוגגות לבדן. גם שינויים משמעותיים, כמו מעבר בית-ספר, גירושין ומעבר דירה עשויים לגרום להם לחוש חרדה. אפשרויות נפוצות נוספות הן חרדת מבחנים, חרדה חברתית והפרעת OCD.
כמו אצל מבוגרים, חרדה הופכת לבעיה כשהיא עוצמתית, תדירה, פוגעת בתפקוד וברווחה וגורמת להימנעות ממושא/י הפחד. חרדות אצל ילדים עלולות לפגוע בדימוי העצמי ובביטחון העצמי שלהם ובהשתתפות שלהם בסיטואציות חברתיות. הן יכולות לפגוע בהתפתחות שלהם ולגרום להופעת הפרעות חרדה גם בבגרות. בגלל שילדים מתקשים להביע את עצמם במילים, יש לשים לב לדפוסי ההתנהגות שלהם ולמה שהם אומרים, ובמידת הצורך לפנות לקבלת אבחון פסיכולוגי וטיפול רגשי.
איך מזהים חרדות אצל ילדים?
תסמינים רבים יכולים להעיד על חרדה בקרב ילדים. יש לשים לב שהדיווח שלהם עשוי להיות שונה מדיווח של מבוגרים, בגלל שאוצר המילים שלהם חסר והם לא מכירים דרכים מקובלות להלין על חרדה. כמובן שחלק מהתסמינים יכולים להשתנות בהתאם להפרעת החרדה הספציפית ממנה הם סובלים ובהתאם למקור הפוביה או החרדה. להלן מספר תסמינים מרכזיים של חרדות אצל ילדים:
• ביטוי מחשבות ותחזיות שליליות לגבי ההווה והעתיד
• תלונות על כאבים באזורים שונים בגוף, כמו כאבי ראש וכאבי בטן
• תלונות על שעמום מתמיד
• תלות-יתר בהורים
• ירידה במצב-הרוח
• נטייה להיבהל בקלות
• התפרצויות בכי ו/או זעם
• חוסר שקט
• קשיי קשב וריכוז
• הרטבת לילה
• הסתגרות והימנעות פתאומית מסיטואציות חברתיות
• קושי להירדם ו/או לישון
• התרחשות סיוטי לילה בתדירות גבוהה
• שינויים בתיאבון
• קשיים בויסות הרגשי
אם אתם מזהים חלק מתסמינים אלו בהתנהגות של ילדכם, וזאת על פני תקופת זמן ממושכת, כדאי לפנות לקבלת אבחון פסיכולוגי וטיפול רגשי במידת הצורך.
4 סוגי הפרעות חרדה אצל ילדים
ילדים עשויים לפתח הפרעות חרדה שונות, כולל ההפרעות הבאות:
1. חרדת נטישה – חרדת נטישה היא שלב טבעי בהתפתחותם של תינוקות וילדים בגיל הרך, אך כאשר היא נמשכת זמן רב ומפריעה באופן ממשי ונרחב לתפקוד, יכול להיות שמדובר בהפרעה שהיא מעבר לחשש הרגיל.
2. פוביה חברתית / חרדה חברתית – חרדה ודאגה מפני השתתפות בסיטואציות חברתיות. ההפרעה עשויה למנוע מילדים לענות על שאלות בכיתה, להימנע מסיטואציות חברתיות, להימנע מיצירת קשר עין, לסרב לאכול בפני אנשים אחרים – ועוד.
3. הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) – הפרעה המאופיינת בהופעת מחשבות טורדניות לגבי דברים נוראיים העלולים להתרחש בקרוב, ונקיטת פעולות חזרתיות ובעלות אופי טקסי על מנת למנוע את התרחשותם ולהפחית בכך את רמת המצוקה והחרדה אצל ילדים.
4. פוביות – ילדים עשויים להתמודד עם פוביות ספציפיות, כמו ארכנופוביה – פחד מעכבישים, אקוופוביה – פחד ממים, אקרופוביה – פחד גבהים, ניקטופוביה – פחד מחושך – ועוד.
שיטות טיפול בחרדות אצל ילדים
קיימות דרכים רבות המתאימות עבור טיפול בחרדות אצל ילדים. הבסיס הוא כמובן טיפול רגשי פרטני המשולב ביחד עם הדרכת הורים או ביחד עם טיפול משפחתי. במקרים חמורים יותר ניתן לשקול גם מתן טיפול תרופתי. להלן הטיפולים היעילים ביותר במצבים של חרדות אצל ילדים:
• טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) – טיפול נהדר בהפרעות חרדה בכל שכבות הגיל באוכלוסייה, לרבות בהפרעות חרדה אצל ילדים. הטיפול עוזר להם לזהות פרשנויות סובייקטיביות ודפוסי חשיבה בלתי-מדויקים, שמובילים להתפתחותם של דפוסי התנהגות מזיקים. הילדים לומדים לערער עליהם ולהיפטר מהם. הם רוכשים דפוסים חדשים, ומיישמים אותם תוך חשיפה הדרגתית למושא/י הפחד או החרדה שלהם. בנוסף, הם רוכשים גם כלים להתמודדות בריאה עם חרדה וטכניקות להרגעה עצמית.
• תרפיה באומנות / תרפיה בהבעה ויצירה – ילדים מתקשים להביע את עצמם באופן ישיר ומדויק באמצעות מילים, לכן תרפיה באומנות ותרפיה בהבעה ויצירה מתאימות להם במיוחד. במסגרת הטיפול משתמשים בטכניקות וכלים הלקוחים מעולם היצירה והאומנות, כמו מוזיקה, תנועה ומחול, שולחן חול, ציור, צילום – ועוד. כלים אלו מאפשרים להם לבטא רגשות, לרבות רגשות מודחקים, והם תורמים גם לאבחון וגם לטיפול. הם מרגיעים, משפרים את המודעות העצמית והדימוי העצמי, עוזרים לילד להבין במה הוא טוב ומסייעים לו להתגבר על סוגיות רגשיות כמו חרדות.
• תרפיה בעזרת בעלי חיים – תרפיה שבה משתתף גם בעל חיים שעבר הכשרה מיוחדת. בעל חיים זה יכול להיות כלב, חתול, סוס, אוגר, ארנב – ועוד. התקשורת עם בעל החיים מאפשרת לילד לבטא את העולם הפנימי שלו. היא משרה עליו תחושות ורגשות של אהבה, קרבה וביטחון. היא מרגיעה אותו, משפרת את המודעות העצמית ואת תחושת הרווחה ועוזרת לו להתגבר אט-אט על החרדה.
• הדרכת הורים – בנוסף לטיפול פרטני בילד, כדאי להדריך את ההורים כיצד להתמודד עם החרדה שהוא חווה בשגרה. מדריכת הורים מנוסה תעזור להם לבנות לו שגרה טובה ובריאה, ותדריך אותם כיצד לסייע לו להתגבר על ההפרעה. ההורים מצידם יעדכנו אותה על התקדמות הטיפול ועל שינויים אפשריים בהתנהגותו של ילדם.
• טיפול משפחתי – טיפול המערב בני משפחה נוספים במטרה לקדם את תהליך הטיפול בילד. ניתן לערב בנוסף להורים גם בני משפחה אחרים, כמו אחים ואחיות. בני המשפחה יכולים לספק לילד תמיכה וביטחון והמטפלת תסביר להם כיצד הם יכולים לעזור לו בפועל. במידה וישנו משבר במשפחה, ובפרט אם מדובר במשבר שמשפיע על הילד ואולי גם מעורר אצלו את החרדה, היא תעזור למשפחה להתגבר גם עליו.
• טיפול תרופתי – במקרים מסוימים ניתן לרשום גם טיפול תרופתי, ובפרט כשמדובר בטיפול בחרדה קשה אצל ילדים או במצב שבו התרפיה בדיבור לא מועילה דיה. תרופות אלו הן לרוב תרופות ממשפחת ה-SSRI, שטובות בטיפול בחרדה ובדיכאון. תופעות הלוואי שלהן מינימאליות יחסית והן אינן ממכרות. בין תרופות אלו ניתן לציין תרופות כמו ציפרלקס, פרוזאק וסרוקסט.
דרכי התמודדות עם חרדה אצל ילדים
זה בהחלט לא נעים עבור ההורים להבין שהילד שלהם מתמודד עם הפרעת חרדה. אם זה המקרה שלכם, או שאתם חושדים שזהו המקרה שלכם, נסו את הטיפים הבאים להתמודדות טובה יותר עם חרדה אצל ילדים:
• אם אתם מזהים שהילד עשוי להתמודד עם חרדה, כדאי לפנות אליו ולאפשר לו מרחב בטוח ואוהב להביע את עצמו באופן פתוח. כדאי לומר לו שזה בסדר ומקובל להתמודד עם חרדה, ושגם ילדים אחרים בני גילו מתמודדים איתה. באופן זה הוא ירגיש שהוא לא לבד בהתמודדות שלו.
• עדיף שלא לשתף פעולה עם דפוסי הימנעות. שיתוף פעולה ו-"זרימה" עם הילד יספקו לו הצדקה לקיום אותם הדפוסים ויקבעו אותם. במקום זאת יש לעודד את הילד להתמודד עם מושא/י החרדה, ולעשות זאת באופן הדרגתי, תומך ואמפתי.
• אפשר לתת לילד פרסים קטנים כאשר הוא עושה צעדים חיוביים בדרך להתגברות על מושא/י החרדה שלו. גישה זאת תקדם את תהליך ההתמודדות שלו ותעודד אותו להתמיד בו.
• כדאי לומר לילד שהוא תמיד ימצא אצלכם אוזן קשבת להבעת רגשותיו. כדאי לעודד אותו לבוא ולהביע את החרדה שלו בפניכם כשהוא חש אותה.
• נסו למצוא ספר או סרט שעוסקים במושא החרדה או הפחד של הילד, ויוכלו לעזור לו להבין מה הוא מרגיש ולהתמודד עם הרגשות שלו טוב יותר.
• הנטייה הטבעית של ההורה היא לגונן על הילד ולדאוג לו, ואף לפתח חרדה נוספת לשלומו, אך זוהי לא דרך-פעולה טובה ומועילה. עדיף שלא לגונן עליו יתר-על-המידה או להיכנס לחרדה בעצמכם. גישות אלו רק יחמירו את הבעיה. בנוסף, כדאי לדעת שחרדות אצל ילדים עשויות להתפתח מלכתחילה בגלל הורות מגוננת מדי.