שאלון אבחון עצמי חרדה חברתית
איך אנשי מקצוע מאבחנים חרדה חברתית בישראל, איך אפשר לדעת האם יש לי חרדה חברתית או הפרעת חרדה אחרת ומדוע חשוב להתחיל תהליך של אבחון חרדה חברתית מוקדם ככל האפשר? כל זאת ועוד במדריך הבא.
איך מאבחנים חרדה חברתית?
לא מעט ילדים ומבוגרים מתמודדים עם חששות לא פשוטים באינטראקציות חברתיות עם אדם אחד, כמה אנשים או קבוצות גדולות. לחששות האלו עלולות להתווסף גם תחושות מאתגרות אחרות כמו מבוכה, חוסר אונים או חרדה של ממש, שלעיתים תהיה נוכחת גם זמן ממושך לפני או אחרי הפעילות החברתית.
חרדה חברתית (Social anxiety disorder) היא תופעה נפוצה אשר קיימת אצל ילדים, בני נוער ומבוגרים. היא נגרמת לא פעם כתוצאה מחוויות שליליות מהעבר שהיו קשורות במפגשים חברתיים דומים וכמובן שהיא עלולה להשפיע מאוד על החיים במגוון רחב של היבטים.
אבחון חרדה חברתית זהה לאבחון של כל הפרעה נפשית אחרת. ראשית, הוא מבוצע כמובן על ידי גורם מקצועי המתמחה בבריאות הנפש – והוא מתבסס על הגדרות ותסמינים ספציפיים שמופיעים במדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות (DMS-5).
האם יש לי חרדה חברתית?
לפני שמתחילים תהליך של אבחון וטיפול רגשי אצל מטפל מוסמך – רבים רוצים קודם כל להשיב על שאלה פשוטה – איך אפשר לדעת אם יש לי חרדה חברתית?
בהקשר הזה, כמובן שאיש לא יכול לבצע בעצמו אבחון מקצועי, אך כן יש כלים שונים שיכולים לעזור לנו להבין טוב יותר את ההתמודדות שלנו ולדעת מה עושים הלאה. באופן די מפתיע, מחקר אחד מצא לדוגמה כי ה-GPS בטלפון הנייד יכול לגלות אם אדם כלשהו סובל מחרדה חברתית. בניסוי מדעי שנערך בנושא, הוכח כי יעילותה של בדיקה כזאת עומדת על כ-85 אחוזים. בניסוי בחנו האם אנשים נוטים להימנע משהייה במקומות ציבוריים או מפעילויות חברתיות.
בנוסף, ניתן לבצע שאלון חרדה חברתית באופן עצמאי – אם כי כמובן ששאלון כזה, כמו גם נתוני המיקום בטלפון שלכם, לא נועדו לספק אבחנה מדויקת, אלא קריאת כיוון ראשונית.
אבחון עצמי של חרדה חברתית לעומת ביישנות יתר
התסמינים של חרדה חברתית יכולים להיות דומים מאוד לאלו של אתגרים נפשיים אחרים – כמו לדוגמה הפרעת אישיות נמנעת, דיכאון או הפרעת חרדה כללית. בנוסף, קל לבלבל חרדה חברתית עם ביישנות, אם כי מדובר בשני מצבים שונים שחשוב להבין את ההבדל ביניהם.
ביישנות, נדגיש, היא תכונה שאינה בהכרח משפיעה לרעה על החיים. מנגד, חרדה חברתית הוכרה כהפרעה נפשית, אשר עלולה לייצר השלכות שליליות על היבטים שונים בחיים – ובהחלט מומלץ להפנות אליה תשומת לב ולטפל בה. לכן, כאמור, נדרש אבחון חרדה מקיף ומקצועי – אך גם התהליך הזה יכול להתחיל עם בדיקה עצמית וראשונית של תסמיני החרדה החברתית.
שאלון חרדה חברתית ילדים מיועד להורים ולצוותים חינוכיים
כאמור, לא כל ילד שמגלה ביישנות או מופנמות יסבול מחרדה חברתית – אך חשוב שכל הורה יבין מתי קיימת בעיה שחשוב להפנות אליה תשומת לב. הפרעות חרדה יכולות להתפתח בכל גיל, אם כי הן יותר נפוצות בגיל ההתבגרות – כלומר בקרב בני נוער החל מגיל 12.
כדי להבין האם הילד או הילדה שלכם סובלים מחרדה חברתית – אפשר להיעזר בשאלון האבחון העצמי שנכיר בהמשך – עם התאמות ברורות לילדים. עם זאת, כשמבצעים אבחון עצמי של חרדה חברתית לילדים – כדאי שההורים או הצוות החינוכי ישיבו על השאלון ולא הילדים עצמם. זאת מכיוון שילדים לא תמיד יהיו בשלים מספיק כדי להתמודד בעצמם עם השאלות המורכבות.
מבחן חרדה חברתית: שאלון אבחון עצמי
כפי שהבנו, מבחן חרדה חברתית עשוי לסייע להעריך האם האתגרים שסובלים מהם מהווים ביטוי להפרעת חרדה שדורשת התייחסות. כדי להבין אם יש צורך בבחינה נוספת של גורם מקצועי – כדאי לבחון עם עצמנו בכנות וללא שיפוטיות, את עמדתנו לגבי השאלות הבאות:
1. עד כמה אני מרגיש\ה בנוח לפנות לאנשים זרים כדי לבקש עזרה או להתייעץ?
2. האם אני מרגיש\ה שאנשים לא אוהבים אותי או רואים אותי באור שלילי?
3. באיזו תדירות אני בוחר\ת במודע להימנע מאירועים חברתיים, פגישות בעבודה או סתם מפגשים עם אנשים קרובים?
4. איך אני מרגיש\ה בהתחלה של קשר רומנטי, התנסות מינית חדשה או היכרות עם חבר חדש? האם מצבים כאלו גורמים יותר חרדה או התרגשות?
5. כשאני במרכז תשומת הלב או מדבר\ת מול קהל – איך זה גורם לי להרגיש?
6. כמה אני לחוץ\ה או חסר\ת שקט כשאני מדבר\ת עם אנשים סמכותיים – כמו מורה, מנהל או מדריך?
7. האם אני חושב\ת שאנשים מרגישים שאני מוזר\ה?
8. האם במצבים חברתיים מסוגים שונים אני חווה תופעות פיזיולוגיות כמו דופק מהיר, הזעה או רעידות בלתי נשלטות?
השאלות הפתוחות האלו נוסחו כך כדי לאפשר לכם לגבש תשובות מופשטות שאינן חד משמעיות. הן נועדו להעמיק את ההיכרות שלנו עם עצמנו ועם חלקים באישיות שאולי לא תמיד מעוניינים להכיר לעומק.
אם התשובות שהגעתם אליהן גרמו לכם לרצות ולהעמיק ולגלות עוד – בהחלט ניתן לפנות לטיפול מקצועי שהוכח ככלי שמפחית חרדה חברתית, משפר את הביטחון העצמי ותורם להעצמת הבריאות ואיכות החיים בהיבטים רבים ולאורך זמן.