המדריך הישראלי לחרדה » פוסט טראומה PTSD
פוסט טראומה PTSD
האם ניתן להתמודד עם הפרעת דחק פוסט טראומטית, כמה זמן לוקח תהליך של טיפול בפוסט טראומה ומדוע חשוב להתחיל לטפל ב-PTSD מוקדם ככל האפשר? כל זאת ועוד במדריך הבא.
הגדרה של PTSD: מה זה פוסט טראומה?
פוסט טראומה, הידועה גם בשם הפרעת דחק פוסט טראומטית (Post Traumatic Stress Disorder), ובקיצור PTSD, היא תגובה מתמשכת לאירוע טראומטי. אירוע כזה יכול להיות מלחמה, אבל גם יכול להיות מקרה אלימות, פגיעה חברתית או תחושת פחד אישית שמשאירה צלקת שאינה מחלימה בנפש האדם.
ההפרעה כוללת עוררות מוגברת, חודרנות של האירוע הטראומטי והימנעות מגירויים המזכירים אותו. אירועים הנצרבים בנפש האדם וגורמים ל-PTSD יכולים לקרות בכל גיל ובכל שלב בחיים.
כיצד נגרמת פוסט טראומה מלכתחילה?
החיים המורכבים ומלאי העשייה יכולים להיות שזורים גם בחוויות לא נעימות מפעם לפעם, ויש אנשים שחוו אירועים קשים במהלך חייהם כמו תאונת דרכים, פגיעה מינית, אסון טראגי, מבצעים צבאיים, מלחמות ופיגועי טרור.
חלק מהאנשים שנחשפים בעצמם או שהם עדים לאירוע שעבר אדם קרוב יפתחו תגובת דחק מסוימת לאחר המקרה. ברוב המקרים תגובות אלה יעברו וייעלמו עם הזמן, אך יש אנשים הממשיכים לשאת איתם את התגובות זמן ממושך, ואז ייתכן שמדובר במצב של פוסט טראומה.
אילו אירועים עלולים לגרום להתפתחות הפרעת דחק פוסט טראומטית?
אנשים שונים מגיבים לאירועים באופן שונה, ולכן גם אם יש חוויה קשה שבה מעורבים כמה אנשים, יש אפשרות שמישהו מהם יסבול מהפרעת דחק פוסט טראומטית בעקבות המקרה.
האירועים העלולים לגרום לפוסט טראומה הם בדרך כלל מפחידים, עצובים, מאיימים או מסוכנים. אנשים ששרדו פיגועים, תאונות דרכים, מלחמות ואסונות יכולים לפתח פוסט טראומה, בעוד אחרים שהיו עדים לאותו אירוע לא יישארו עם צלקות נפשיות.
הדרך שבה אדם מעבד את האירועים הקשים שעבר תקבע את היכולת שלו להתמודד, להניח את המקרה ולא לחוות אותו שוב ושוב. במקרים מסוימים האדם יתקשה לשכוח את האירוע וימשיך להרגיש מאוים, יחווה את פרטי האירוע במהלך היום־יום ואף בחלומות ובסיוטים במהלך הלילה.
פוסט טראומה יכולה לבוא לידי ביטוי במגוון תסמינים
כשמדברים על פוסט טראומה, תסמינים הם דרך אבחון של הבעיה, אם כי יש סוגים רבים ותגובות מגוונות של ההפרעה. הסימפטומים הקליניים של פוסט טראומה (PTSD) בעקבות חשיפה לאירוע יכולים להיות נפשיים או גופניים או שניהם גם יחד.
תסמיני פוסט טראומה יכולים להופיע בצורות שונות, כשהבולטות הן חזרה אין־סופית על החוויה הקשה, שמיעת קולות, ריחות, מראות ופלאשבקים. האדם חווה את האירוע שוב ושוב ולא מצליח להירגע, הוא חש מאוים ומפוחד ומתקשה לשכוח.
ישנם תסמינים הבאים לידי ביטוי בחלומות, סיוטים, קושי להירדם או שינה לא סדירה. קבוצת תסמינים נוספת היא התפרצויות בעקבות טריגרים שיכולים להיות דומים או מקושרים על ידי האדם לאירוע, כמו ריחות, רעשים חזקים, מקרי פגיעה מינית שקורים ומפורסמים בתקשורת, מראה של חפץ או אדם ועוד.
מצבים אלה לא צפויים ויכולים לעורר אצל אדם פוסט טראומטי את זיכרונות החוויה ולהציף אותו. סביבתו של האדם תתקשה ברוב המקרים לאתר מראש מצבים העלולים לעורר את החוויה, והמצב הבלתי צפוי הזה מקשה על התפקוד של האדם ופוגע לא פעם בסביבתו.
דיכאון, חרדה ומתח הם חלק מהחוויות היום־יומיות שאיתן מתמודד אדם הלוקה בפוסט טראומה, והדבר יכול להקשות על היכולת לעבוד באופן רצוף, לנהל מערכות יחסים ולתפקד בתוך המשפחה.
אחת הדרכים של האדם להימנע מלפגוש את מה שמעורר אצלו את הזיכרון היא להימנע מחשיפה לאנשים, למקומות, לפעילויות, להתקהלויות ולקולות, דבר שפוגע קשות באיכות חייו.
ישנם תסמינים הבאים לידי ביטוי בעוררות יתר, בהתנהגות תוקפנית, ברגזנות ואף באלימות. בהיסטוריה של המלחמות ברחבי העולם עולה תמונה המצביעה על אחוזים גבוהים של חיילים שלקו בהפרעת דחק פוסט טראומטית או כמו שנהוג לכנות את ההפרעה לפעמים "הלם קרב". האדם שאינו מצליח לשלוט בעצמו עשוי לחוש אשמה, כישלון, חשש לפגוע בקרובים לו וחוסר יכולת לנהל חיים סדירים ושגרתיים.
12 תסמיני פוסט טראומה המשמשים קריטריונים לאבחון מקצועי
על פי ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי (DSM-5), ניתן לאבחן הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) על פי מספר קריטריונים, אלו רק חלק מהם:
1. חשיפה לאירוע טראומטי באופן ישיר, קרבה לאדם שחווה אותו או שאדם היה עד למקרה שכולל סכנה, תקיפה, איום חמור ועוד.
2. תפקיד מקצועי שבו יש חשיפה חוזרת ומצטברת לאירועים קשים יכולה לגרום להפרעה לאורך זמן.
3. אירועי עבר או מקרים שבהם ילדים נחשפו למקרים קשים או שנתפסו אצלם כקשים ומשפיעים על התנהגותם ועל מצבם הנפשי והרגשי בהווה.
4. מצבים הנחווים שוב ושוב מאירוע מסוים במחשבות, מראות, זיכרונות, דימויים.
5. חלומות, סיוטים, פלאשבקים, הרחת ריחות ושמיעת קולות המשחזרים את האירוע הקשה.
6. עוררות גופנית בעת חשיפה לגירויים המזכירים את האירוע הטראומטי.
7. הימנעות ממצבים או ממפגשים היכולים לעורר זיכרונות, מחשבות או רגשות הקשורים לאירוע הטראומטי, מצב המביא לפעמים להתבודדות.
8. מצבי רוח קיצוניים, התפרצויות, רגזנות, תוקפנות.
9. תחושת בדידות, ניכור, חוסר יכולת לפתח רגשות חיוביים.
10. תחושות של אשמה, בושה, פחד, כעס, חוסר עניין.
11. מצבים של התמכרויות, הרס עצמי, התנהגות מסוכנת.
12. קשיי ריכוז, פגיעה בזיכרון, קושי לישון או להירדם.
טיפול ב-PTSD: סוגי טיפול בפוסט טראומה בישראל
טיפול בפוסט טראומה יכול לכלול כמה סוגים, ובדרך כלל יש צורך בשילוב של דרכי טיפול לפי מורכבות ההפרעה והשפעתה על חיי המטופל. תמיכה משפחתית יכולה לעזור במצבים קלים, אך סימפטומים קשים יותר אינם עוברים מעצמם ללא טיפול ב-PTSD.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) – יכול לסייע לעבד את החוויות ולקבל כלים להתמודד עם החרדה והזיכרונות באופן יעיל. כמו כן, טיפולים המבוססים על חשיפה הדרגתית של גירויים המזכירים את פרטי האירוע יכולים לסייע בעיבוד יעיל ומרפא של הטראומה.
טיפול פסיכו־דינאמי – מסייע בעיבוד מעמיק של החוויה ושל השפעותיה על חיי המטופל בהווה. טיפול זה בפוסט טראומה מתמקד גם בעיבוד החוויה, בעיקר אם מדובר בפגיעה טראומטית בילדות, ובהשפעה על מערכות יחסים ותפקוד יום־יומי בהווה.
טיפול פסיכיאטרי – במקרים שבהם ההפרעה הפוסט טראומטית גורמת לדיכאון, חרדה ותופעות נוספות, ניתן להיעזר בתרופות במטרה לסייע בהרגעת הסימפטומים.